האם תוכנת CAD מודרנית משפיעה על הכביסה ?

 על סילונים, Formlabs ומכונת כביסה...

להנדסה מכנית יש את הקצב שלה. מכונת הכביסה הראשונה שקבלתי הייתה משומשת מודל 1964. AEG גרמנית שעבדה וסחטה עד שלא הצלחתי למצוא לה חלקי חילוף. האם זה צריך להפתיע שהסמסונג בת השנתיים שיש לי היום לא שונה ממנה כמעט בכלום. נוסף לה אומנם פאנל דיגיטלי והיא כנראה חסכונית יותר אבל, גם תחזיק הרבה פחות שנים. אולי תגידו, מכונת כביסה זה מוצר פשוט, לך לתעופה, שם ההתקדמות היא בקצב הסילון. בואו וניקח למשל את מטוס הקרב F-15 ,הוא מהיר ומתוחכם אבל, תוכנן בשנות השישים של המאה הקודמת וטס לראשונה ב 1972. גם מטוס הנוסעים הנפוץ מכולם, הבואינג  737 הוא לא בדיוק המילה האחרונה.  טיסה ראשונה הייתה בשנת 1967 והוא עודכן מאז מספר רב של פעמים אבל, עדין התכנון הבסיסי נשאר זהה במידה כזו, שהחלפת המנועים למנועים מתקדמים בגרסת ה MAX יצרה שרשרת טעויות ששתלה לאחרונה שני מטוסים באדמה באסונות מחרידים.

אז אולי נשבש קצת? ההנדסה המכנית מתקדמת בקצב שלה והוא שונה מהמקובל בתעשיית התוכנה והאלקטרוניקה ולכן, מילת המפתח הכי חשובה בתעשייה היום היא טכנולוגיה משבשת. טכנולוגיה שמשנה את הדרך שבה צעדנו עד כה. זה לא מחייב תמיד המצאות יוצאות דופן, בדרך כלל תעוזה וחשיבה עסקית שונה יחד עם הבנה טובה של העולם שסביבנו מספיקים. יצרנית המכוניות טסלה היא דוגמה טובה ליישום של טכנולוגיה משבשת שהכניסה את עולם הרכב לטלטלה, שלחה את כל יצרני הרכב בעולם לעשות שיעורי בית והוכיחה שהתקדמות האיטית בהנדסה מכנית לא יכולה לשמש תירוץ לשמרנות.

בשביל לפתח פתרונות מודרניים בעולם המכונות, אין כל ספק שאתם יכולים להשתמש בכלי תוכנה מהדור הישן, הטכנולוגיה בת השלושים תעשה את העבודה. לצורך העניין, אתם יכולים גם להשתמש בניר שרטוט ועפרון אבל, החיבור לדור חדש של תוכנות, לטכנולוגיה חדשה ומודרנית יותר ישפיע ללא ספק על המוצרים שתפתחו יעשיר אתכם בידע וניסיון ויעזור לכם להישאר מעודכנים.

מדפסת Formlabs בתוכנת Onshape

ליצרנית מדפסות התלת ממד  Formlabs (משווקת בארץ ע"י סיסטמטיקס) טכנולוגיה משבשת היא דרך חיים. החברה המצליחה מבוסטון הייתה הראשונה להנגיש את טכנולוגית ההדפסה הוותיקה SLA עם מדפסת קומפקטית שמתאימה לכל משרד ובמחיר נגיש.  הצורך להיות מחוברים לטכנולוגיה מודרנית הביא את Formlabs  לעבור מתוכנת סוליד לפלטפורמת Onshape  בענן שמאפשרת להם גישה טובה ומהירה יותר למידע התכנון.  בהשוואה לעבר "אנו תופסים ומתקנים טעויות CAD במהירות רבה יותר, מפחיתים את הלחץ שלנו ומגדילים את הביטחון שלנו" אומר אדם ליבוביץ, מהנדס מכונות ב Formlabs.  

מנכ"ל של תוכנת סוליד הפופולארית סיפר לי שכשהוא הרגיש שהתוכנה לא מתקדמת מספיק בחוויה הגראפית, הוא חיפש השראה אצל המתחרים אבל גילה שכולם תקועים באותו המקום ולכן הוא פיזר  במרכז הפיתוח קונסוליות משחקי מחשב שונות וביקש מהמפתחים להקדיש כמה שעות ביום למשחקי וידיאו בשביל לקבל השראה. מאותו המנכ"ל, היום ממייסדי תוכנת Onshape , שמענו גם איך ההשראה לפיתוח תהליך העבודה וניהול הפרויקטים בתוכנת Onshape הגיעה מסביבת פיתוח מודרנית של מהנדסי תוכנה הכוללת יישומים כמו Github או Slack והתרחקה מפתרונות הישנים מסוג ה PDM הקיים במערכות התיב"ם הישנות. 

מוצר מכני עדכני צריך לדעת להתקיים בסביבת מחשוב מודרנית הכוללת מכשירים ניידים, קישוריות, חיישנים, טכנולוגית ענן ועוד. תוכנות התיב"ם מהדור החדש הן בדיוק כאלו. משתמשות בטכנולוגית ענן עדכנית כדי לתת פתרון מודרני. מתכננים ומעצבים מכנים שעובדים על תוכנות מהדור הקודם נחשפים פחות לסביבות הללו מה שפוגע דבר ראשון בפרודוקטיביות שלהם אבל, גם משפיע על הפתיחות שלה וההכרה וההתנסות עם טכנולוגיות חדשות.  

אם נחזור למכונת הכביסה, ממכונה מודרנית הייתי מצפה לקישוריות מלאה למחשב או לנייד שלי, עם טכנולוגית זיהוי לבגדים שהיא מכבסת, שתדע מה הוראות הכביסה של כל אחד, מה הסטורית הכביסה שלו ותתן הערכת בלאי בהתאם . שאת המחסנית של הסבון והמרכך נחליף פעם בשנה וגם אז, המכונה תבצעה את הזמנת החומרים בעצמה. שתדע לחשב העלויות של כל פעולה ולהמליץ על הזמן הכי מתאים ביום להפעלה וגם, שתעלה פחות  כסף לרכישה ולתפעול,  בדיוק כמו תוכנת תיב"ם מודרנית מהדור החדש.

עשר סיבות למה CAD (תכנון בעזרת מחשב) זה לא דת*

 * בהנחה שאתה יהודי וגבר כי:

א. ההכרות שלי עם דתות אחרות לא מספקת

ב. מניסיוני, נשים לא זקוקות להסבר ש CAD זה לא דת

1. כשאתה רוצה לעבור למערכת  CAD אחרת, אף אחד לא יבקש ממך לחתוך חתיכה מהבולבול
2. כשאתה רוצה לשמור קובץ, לא צריך לגייס עשרה אנשים לכל פעולה
3. כשהמחשב שלך מגיע לגיל 13 זו ממש לא סיבה לחגיגה
4. ל CAD לא אכפת אם במקום לזווג בורג לקדח, העדפת לזווג בורג לבורג
5. כשאתה משתמש ב CAD  לאלוהים קוראים מנהל ה IT והוא הרבה פחות נחמד וקשוב מזה שיושב למעלה
6. למערכת ה CAD שלך לא אכפת אם אתה משתמש במערכת CAD זרה (כל עוד אתה לא מביא קבצים זרים הביתה)
7. בדת אתה זקוק לאתחול רק פעם אחת בשנה
8. מערכת CAD  לא גורמת לך להשמין בחגים
9. לא נהוג לנשק את המסך בכל פעם שאתה פותח את המחשב,
10. שדרוג תוכנה פשוט יפתור את הבעיה של גרסאות שונות ששונאות אחת את השנייה
    

כמובן שאם אתה משתמש במערכת ה CAD שלי, אז יש לי גם עשר סיבות טובות ומשכנעות ש  CAD זה ממש אבל ממש דת

טכנולוגיה משבשת לאופנוע ישן

 

על יצרן חומרים מקומי Plastics APP שרוקח ומייצר חומרי גלם הנדסיים להדפסה 

הכלב לא קשור. החלקים כן

טכנולוגיה משבשת זה ביטוי שאתם כנראה כבר מכירים. לא דבר חדש בכלל, טכנולוגיות משבשות היו איתנו מאז ומתמיד. 

הרבה פעמים זה מתחיל טוב ובהמשך קצת מאתגר למשל קחו את המצאת הניילון. אותו חומר פלסטיק שהתחיל כסיב ליצירת גרביונים ובהמשך שיבש מספר טכנולוגיות ותיקות. שיבוש שכזה, שבאיחור של כמה עשורים, הביא למאבקי לגליזציה. כי ניילון, ברוב שיבושו ועוד לפני שהתחיל לזהם אוקיאנוסים ושרשרות מזון, תפס את מקומם של הסיבים החזקים לחבלים, בדים ומפרשים שיוצרו מצמח הקנביס. האגדה אומרת שמשפחת דופונט חובבת הנאצים, שבמעבדותיה פותח הניילון, השתמשה בקשריה הפוליטיים בשביל להוציא מהתחרות את צמח הקנסביס באשמת מיסטול הציבור.

ניילון או בשמו הספרותי פוליאמיד , הוא פלסטיק בעל תכונות פנטסטיות.  הוא חזק, עמיד בכימיקלים ויחסית גם עמיד בחום.  מיצרים ממנו כמעט אבל לא את שקיות  הניילון  שמיוצרות בכלל מחומר אחר.

ישראל, שיש כאלה שיטענו שהיא מדינה משבשת מיום הכרזתה, מלאה בחברות שמפתחות טכנולוגיה חדשה שתשנה את העולם. כזו רוב תעשיית ההיטק וגם תעשיית ההדפסה בתלת ממד המקומית.

 באופנוע שלי אין שום טכנולוגיה משבשת אבל לסזוקי שש מאות וחמישים,  שעוד מעט ימלאו לו 30 , יש מספר דברים משובשים ובמיוחד חלקי פלסטיק שקצת קשה להשיג אותם. קצת גישה לטכנולוגיות משבשות לתכנון תלת ממדי והדפסה בניילון עוזרים לגשר על הבעיה.

 הבסיס לתכנון תלת ממדי הוא תוכנה מתאימה. SolidWorks יצאה לשוק באמצע שנות התשעים ומיד אחריה Solid-Edge ואינוונטור. שלושתן הציעו מערכת תיב"ם תלת ממדיות על מחשב אישי בסביבת חלונות ושיבשו לחלוטין את התוכניות למתחרות ותיקות שמכרו תוכנות לפלטפורמת Unix . התוכנות הוותיקות השתנו או נעלמו מהשוק (למשל  DADDS 5, IDEAS, ME10). כל זה היה לפני 25 שנים  היום, לתכנן במערכת מבוססת קבצים שמותקנת על מחשב אישי זה דומה לשיחת וידאו שמבוצעת במצלמת וידאו פיזית וברשת הטלפון לצורך שיתוף.

 בחברה שעובדת על טכנולוגית שיבוש כל שהוא, שמוכרת סיפור כזה למשקיעים וללקוחות, מה יותר נכון מאשר להכניס ל DNA של החברה שימוש בטכנולוגיות מעודכנות ומשבשות בתחומן.  מהתכנון ועד לייצור. בעולם שאימץ במהירות את  ZOOM וטכנולוגיות דומות, אין סיבה להישאר עם מערכות תכנון מבוססות קבצים מהדור הקודם.  אז נעבור לענן, לתכנון החלקים המתבלים באופנוע השתמשתי בתוכנת הענן Onshape . בהתחלה, בגרסת החינם שאיננה נותנת שטח אחסון פרטי, אבל במקרה הנ"ל, למי אכפת. מאז החלפתי כמה מחשבים, עברתי עבודות אבל התוכנה והתכנון תמיד שם, בענן ואני יכול לגשת לעדכן, לשנות ולשתף מכל מחשב, טאבלט או מכשיר נייד, אפל או לינוקס. כשלחבר בפייסבוק היה חסר חלק. שלחתי לו לינק, הוא נכנס ושיתף עם יצרן הקרוב אליו בארה"ב שהדפיס לו בעשרה דולר.

 בהדפסה תלת ממדית ניילון הוא חומר די מועדף ונפוץ בעיקר במדפסות מקצועיות. למדפסות FDM ביתיות המדפיסות מחומר גלם בצורת חוט, בדרך כלל קשה להתמודד איתו בגלל שהוא זקוק לטמפרטורה גבוהה יותר לצורך הדפסה. אלו שמצליחים להדפיס משתמשים בדרך כלל בחומר גלם ממקורות עלומים שמגיע מסין ואיכותו לא מספקת ליישומים הנדסיים.

לפני כמה ימים ראיתי בלנקדאין פוסט של מעבדת פלסטיק מקומית, Plastics App שמפתחת ומייצרת חוטי ניילון 12 להדפסה כאן בארץ בקיבוץ מגידו.  פולימר כזה שאפשר להדפיס כמעט עם כל מדפסת FDM . דרך לינקדאין אתגרתי אותם עם תמונה של החלק שחסר לי. שלח STL הם ביקשו.  אבל עבורי, לשלוח STL זו טכנולוגיה של פעם, כמו שיחה מצולמת בוידאו וקלטת נשלחת בדואר. מכירים Onshape שאלתי והתשובה הייתה חיובית אז שיתפתי את התכנון עם לינק, כמו במסמכי גוגל Drive, ולמחרת בבוקר הפתיעו אותי בלינקדאין עם תמונה של המוצר המודפס בשחור מבריק, כפי שהודפס במדפסת תלת ממד פתוחה ופשוטה.

באותו היום קפצתי לבקר. בשדות מגידו, בצמוד למעבדת חומרים בניצוחו של ד"ר יניר שקד פועל מפעל לא גדול שמייצר ומלפף חוטי פלסטיק מחומרים שונים למדפסות תלת ממד.  שם מפתחים ומנסים את החומרים לפי הנוסחה שהם רוקחים. יש חומרים הנדסיים מעניינים מאוד להדפסה ולתמיכה, חלקם עדין בשלבי פיתוח. החלק שהדפסנו בניסיון הראשון יצא יפה את הדיון לגבי כיוון ההדפסה האופטימלי ניהלנו סביב הטלפון הנייד כאשר המודל התלת ממדי עלה באפליקציית אונשייפ ב IPhone. ההדפסה הבאה, כך הובטח לי, תהיה מחומרים הנדסיים יותר ואקזוטיים. יש למה לחכות.

 רשימת החומרים ומחירים

• תוכנת Onshape בענן אצל המתכנן ואצל היצרן (גרסה חינמית)
• ניילון 12 בייצור של Plastics App  ( תשאלו אותם )
• מדפסת Ultimaker 
• אופנוע כמעט אספנות אחד (לא מוכר)

 

רוצים למצוא עוד טכנולוגיות ישראליות מעניינות בתחום התלת ממדי ? לחצו על הלינק 

לקבלת ניוזלטר השבועי, היחידי בעברית על הדפסה תלת ממדית לחצו כאן

גל רז

הדפסת ציוד רפואי בימי קורונה

כמה השגות והמלצות למדפיסים ציוד לצוותים רפואיים

המדגים איננו רופא

הרבה הפתעות צצות ומופיעות במשבר הקורונה. למשל, מסתבר שרוכב קורקינט ממוצע בתל אביב מוגן טוב

יותר מאשר הצוותים הרפואיים בבתי החולים. גם פועלי הבנין, אלו שנושרים כל הזמן מבניינים, עובדים בסביבה מוגנת יותר מרופא בחדר מיון. הריכוז הגבוה ביותר של חולים מאומתים ומפוצצים בוירוסים בריכוז גבוה הוא בבתי החולים, ובעוד החולים כנראה לא יכולים עוד להדביק אחד את השני, הצוותים הרפואיים שמטפלים בהם נמצאים ב"גראונד זירו" של הווירוסים וחשופים להדבקות בכל רגע נתון. הדבקות בקורונה של איש צוות רפואי, מורידה אותו מיד ממצבת כוח האדם לטיפול בחולים, ובעוד שמאגר החולים הפוטנציאלים לא נגמר, המלאי של אנשי צוות רפואי הוא מספר נתון וסופי.  

דמיינו, מה היה קורה אם מרכז המבצעים של חברת תעופה היה מנוהל כמו בית חולים, צוות אוויר היה אז טס ישירות לניו-יורק, עוצר לחמש דקות בשדה, ואותו צוות היה עולה מיד על טיסה חזרה. בדרך חזרה, הטייסים היו מעבירים לטיס אוטומטי, מבקשים מהדיילת להעיר אותם אם יש משהוא חריג והולכים לישון. בקוקפיט לא היה ציוד חירום כגון מסכות חמצן או חגורות הצלה לטייסים, ואם כן היה, אז בכמות מופחתת שמספיקה רק לטיס אחד. צוות הדיילים היה מתקשה לעבור לאחורי המטוס בגלל כל הנוסעים שהושבו על הרצפה במעברים. לאחר ארבע שעות טיסה המטוס היה מנמיך ל 8,000 רגל וטס ללא דיחוס כי המערכת דולפת, בגישת ההנמכה לבן גוריון, הטייסים היו מכבים מנועים ודואים עד המסלול, כי אין מספיק דלק, ובתקופת הלחץ של החגים, הטייסים היו פשוט נשארים לישון במטוס בין הסבבים של הטיסות.

עולם הרפואה, בארץ ובמדינות רבות בעולם, עדין לא הפנים את הרעיון שצוות רפואי אינננו מוצר חד פעמי ושחיי החולים תלוים דבר ראשון בזמינות וכשירות הצוותים הרפואים. פתרונות טכנולוגים להגנה על צוותים רפואיים ידועים וקיימים אבל, כמות הציוד היא קטנה מידי ואיננה מכסה את כל הצוות הרפואי. פעמים רבות, הציוד גם לא נבדק מעולם, והצוות לא מתורגל בשימוש בו. כאשר כל המדינות שומרות את המלאי המועט לעצמן, והיבוא והיצוא נחסמו כמעט לחלוטין, הפתרון הוא ייצור מהיר ומקומי של הציוד החסר, וייצור מהיר ומקומי הולך נהדר עם הדפסה תלת ממדית. מי שמובילה את הטרנד של השלמת ציודים בהדפסה תלת ממדית, היא קהילת המייקרים, שזה אומר הרבה אנשים ממקומות שונים, עם רצון טוב, זמן פנוי, ובעיקר התלהבות יתר, וגישה למדפסת תלת ממד. האנשים בקהילה הגדולה הזו, מאוד מאוד רוצים לעזור לאנשי צוות הרפואה וכבר ההתחילו להוריד תוכניות, לתכנן בעצמם, להדפיס ולהרכיב בכמויות ציוד הגנה בייצור מקומי. פרויקטים כאלו מתפרסמים כל יום באינטרנט, ובגלל מחסור בציוד מיגון, יש פתרונות מאולתרים שכבר נכנסו לשימוש בשטח, כמו, הסבות של ציוד ספורט ימי או הגנה על הפנים במעין מסכת ריתוך. אבל, נראה, שחלק גדול מהיצרנים הביתיים קיבל השראה ממשחק עם דמויות מפליימוביל, ולכן מאמינים שהצוות הרפואי צריך להיות מוגן ולהראות כמו בוב הבנאי. מסתבר, שעובדי רפואה הם לא כבאים, אמודאים, צוללנים או אנשי הדברת חרקים, ולצערינו, הפתרון להגנה על צוותים רפואיים לא יכול להגיע בהשראת תוכניות לילדים או סרטים מצויירים. אם אנחנו לא רוצים לקצר עוד יותר את "חיי המדף" של עובדי בתי חולים, אזי, כדאי לשים לב לכמה דברים חשובים לפני שדוחפים להם ציוד לידיים שעשוי לסכן אותם ואת האנשים סביבם.

בשביל לשמור על הבריאות, אני ממליץ לכם לשים לב לדגשים הבאים לפני שאתם מיצרים או משתמשים בפתרונות מאולתרים שכאלה

א.     בקרת איכות – לא משנה מה החלק המודפס,  אביזר של מכונה, מתלה למשקף הגנה לפנים או מחבר לזרימת אוויר, החלקים המודפסים במדפסות ביתיות גורמים לי להרגיש מאוד לא נוח מהסיבות הבאות. ליצרן ביתי או במרכז שכונתי אין שום בקרה על חומר הגלם, מרכיביו ואיכותו, אין גם שום בקרה על הליך הייצור והאריזה. הוא איננו יכול לספק עם החלקים פרוטוקול לסטרליזציה. האם החלקים בכלל ניתנים לניקוי? מה לגבי בדיקת אטימות למים או למעבר אוויר? טכנולוגיית הייצור גם איננה יכולה להבטיח איכות זהה לכולם, גם לא באותה המדפסת, ועם אותם פרמטרים, שלא לדבר על מדפסות באתרים שונים. תחשבו רגע על מצב שבו עשרים יצרנים ביתיים מתאגדים לספק 1000 משקפים לבתי חולים ולאחר האספקה מתגלה שאחד מהספקים חולה  בקורונה. מה עושים? איך יודעים לאסוף את החלקים החשודים? מה קורה אם מתגלה שאחד החלקים מזוהם? איך מוצאים את כל הסדרה? חברות מסודרות שעובדות על פי תקן ובהתאם לנוהל בקרת איכות מוסדר, משתמשות בנוהלי עבודה מוסדרים ויכולת לעבוד מול דרישות של מערכות בריאות. הנוהלים האלו נכתבו לא פעם בדם ומטרתם היא לשמור על בריאות הציבור.  

ב.     ניקוי, סטרליזציה  -  החלקים המודפסים מיועדים לשימוש בסביבה מזוהמת בנגיפים, ולכן יש להניח  שיזדהמו גם כן.  ברוב שיטות ההדפסה  חלקי הפלסטיק המתקבלים הם בעלי מבנה אוורירי, היכול לשמש מצע נהדר לספיחת זיהומים ואתגר גדול לניקוי ולסטרליזציה. בייצור מסודר, היצרן אמור לספק איפורמציה בדוקה על שיטת הניקוי, על משך חיי המדף של החלק ומתי צריך להחליפו.

ג.      שיטת ההדפסה וחומרי הגלם - שיטת ההדפסה הנפוצה מכולן ובמיוחד בסביבה הביתית מכונה FDM או FFF. זו גם טכנולוגיה מאוד בעיתית ליצור מוצרים לסביבה רפואית. בשיטת הדפסה זו המדפסות מוזנות בחוט מחומר הגלם שמחומם ונדחס על משטח ההדפסה שכבה אחרי שכבה.  שני חומרי הגלם הנפוצים במדפסות הביתיות הם ABS  ופלסטיק ממקור אורגני הקרוי PLA ונחשב בעיני הציבור כבטוח וקל יותר לשימוש. המשתמשים הביתיים משתמשים בחומרי גלם ממקורות עלומים ללא בקרה אחר הרכב החומר והתאמתו לשימוש שאליו מיעדים אותו.  שיטת ההדפסה בשכבות מיצרת מודל שאיננו אוטם זרימת אוויר ופעמים רבות גם זרימת מים כלומר, החלקים דולפים ובין השכבות קל לזיהום להצטבר.  הנסיון לייצר מסכות עם הגנת N95 בשיטה זו הוא לא אחראי.

טכנולוגית ייצור נוספת נפוצה היא SLA או DLP, בשיטה זו משתמשים  בשרף פוטופולימרי כלומר, נוזל סמיך שהופך למוצק בחשיפה לתאורת UV. המודלים המתקבלים הם בדרך כלל אטומים. רוב החומרים בשיטה זו אינם מאושרים למגע ממושך עם העור. בתחום המקצועי ניתן למצוא חומרי גלם עם אישורים לרפואה דנטלית שיהיו יותר נסבלים גם לשימושים אחרים כמו לשימוש שכבר נעשה להדפסת מטושים מאושרים רפואית. החלקים המתקבלים בשיטה זו הם שבירים, אינם עמידים לזמן ארוך וממשיכים להתקשות עם החשיפה לאור.

מטושים מודפסים בתלת ממד

שיטת היצור המתאימה ביותר להדפסת חלקי פלסטיק עמידים היא ה SLS או קרובת המשפחה שלה ה- MJF  של חברת HP. חומר הגלם הנפוץ שמתאים לשימוש ולייצור מוצרים רפואיים בשיטות הנ"ל הוא ניילון 12 שמכונה גם פוליאמיד 12 או PA12. חלק מיצרניות המדפסות קבלו אישור של מינהל המזון והתרופות האמריקאי לשימוש בחומר גלם זה, למגע עם עור אדם לזמן קצר, ולמכלי מזון (לא אלכוהול) . לאינפורמציה נוספת לגבי תאימות רפואית -  EOS ,  HP .

אז מה כן ניתן לעשות ?

הדפסה תלת ממדית היא כלי נהדר לצרכי פיתוח, ייצור אב טיפוס וכלים לטובת שיטות ייצור אחרות, כמו למשל הדפסת מודל לשימוש ביצירת תבניות גמישות (תבניות סיליקון). כאשר מייצרים חלקים בהדפסה שאמורים לשמש כמוצר סופי, חשוב לבחון בצורה מעמיקה היכן ומה השימוש בחלק ומה הדרישות ממנו.

מחברים שונים לצנרת אוויר וחמצן צריכים להיבדק לעמידה בלחץ אויר ולבדיקת דליפות בממשקים. בחלק מלשכות השרות המקצועיות יש אנשים עם ניסיון וידע בתחום הזה. מומלץ לייצר את החלקים רק אצלם.  חלקים הבאים במגע עם העור יש לוודא שמיוצרים מחומר שמאושר לכך או לצפות בחומר מתאים שיחצוץ בין החלק לעור. ייצור ביתי בסביבה לא מפוקחת לא מומלץ ובכל מקרה יש לנקוט בכל אמצעי הזהירות כשמדפיסים חלקים כדי למנוע התפשטות זיהומים.  

יצרן חלקים מודפסים בתלת ממד צריך להיות מסוגל לספק מידע מוכח לגבי מקור חומר הגלם, שיטת הניקוי וסטריליזציה לחלקים המיוצרים.  חלקים חיצוניים מומלץ לצבוע בפריימר מיוחד ושכבת צבע אטומה שאותה ניתן לנקות באלכוהול 70%.  

מנהל המזון והתרופות, ה FDA האמריקאי נותן מספר הנחיות לנושא ומאפשר גם גמישות לימי משבר

הסבות למסכות שנורקל

אם יש לכם גישה למסכת שנורקל של דקטלון, או לגרסה הטובה יותר של Ocean Reef שמיצר אותן עבור גם עבור דקטלון ואתם רוצים להסב אותה למסכת חמצן רפואית לחולה או לאיש צוות, אנא הימנעו מלהדפיס את המחברים הדרושים. החברה אומנם שחררה את קבצי התל ממד באינטרנט אבל בגלל הביקוש התחילה לייצר את החלקים בכמות של 1,000 ביום והיא שולחת אותם לכל העולם. היבואן , חברת דוגית , בקשר הדוק עם היצרן ומביאה את המתאמים לארץ . 

רשימה של כל מי שמייצר בארץ בהדפסה תלת ממדית תוכלו למצוא כאן. 

בשביל לשפר את האטימות של חלקים מודפסים ולאפשר  
סטריליזציה, מומלץ לשקול ציפוי מתכתי כטיפול משלים. פולימרטל היא אחת החברות שמתמחה בסוג טיפול כזה.

וירוס קורונה בהשוואה לשכבת הדפסה אחת בעובי 60 מיקרון

גל רז