נושא הבלוג

קצת קשה לדחוס יותר מ- 20 שנות נסיון עם תיב"ם מכני תלת ממדי יחד עם עוד כמה שנות נסיון בהדפסה תלת ממדית לתוך בלוג אחד. אבל, זה כייף לנסות.
הבלוג מיועד למקצוענים ולחובבים ב 3D CAD וב 3D Printing למי שרוצה ללמוד ולהבין יותר על הטכנולוגיה ועל החידושים בתחום. אשמח לתגובות ולשיתוף.

יום שישי, 14 במאי 2010

תיבם מכני עם מחשבי Apple


ינואר 2010, כנס SolidWorks השנתי באנהיים קליפורניה. האולם מלא באלפי משתמשים ומפיצים. על הבמה שולחן ועליו מוצב מחשב המוסתר תחת מפה. ג'ף ריי, מנכ"ל סולידוורקס, מכריז בהתרגשות על הדור הבא של התוכנה, לצורך ההדגמה הוא מסיר את המפה המסתירה את המחשב ולקהל המופתע מתגלה מחשב IMac של חברת אפל אשר מריץ את מערכת הפעלה Mac OSX!
במשך שנים יוחסו למחשבי אפל תכונות המתאימות נהדר לצרכי המעצבים הגרפים. הופעת מחשבי הפנטיום יחד עם חלונות ל 32 ביט, לפני כעשור וחצי, דחקה כמעט לגמרי את מחשבי אפל מתחום התיב"ם המכני, בעוד רובם המכריעה של הגרפיקאים המשיכו להריץ את הפוטושופ או האילוסטרטור על Apple ולא פזלו אפילו קצת לכיוונם של מחשבי ה PC הכעורים. נוצרה למק הילה של מחשבים המותאמים בעיקר לעריכת תמונה ולגרפיקה דו מימדית ופחות לתיב"ם. פה ושם היו פתרונות ל CAD על אפל. לאוטודסק הייתה תקופת מה גרסת אוטוקאד למק, קלאריס קאד ומיני קאד היו פתרונות דו מימד מקובלים  (וה"מיני קאד" עדין קיימת תחת השם "ווקטורוורקס").



בשנת 2005 הפתיעה אפל את עולם המחשוב בהכריזה על מעבר למחשבים מבוססים מעבדי אינטל. עד אז, מאמצע שנות התשעים, Apple השתמשה בפלטפורמה מבוססת מעבדי Power PC - פיתוח של IBM ומוטורולה. מעבדי ה Power PC בארכיטקטורת RISC תוכננו לתת יתרון גדול בביצועים על פני מעבדי הפנטיום הראשונים של אינטל שיצאו ב 93.  על אף הנחיתות הטכנית, הארכיטקטורה הפתוחה ניצחה והמעבדים של אינטל בשילוב חלונות של מקרוסופט הם אלו שהמשיכו את ההצלחה של מערכות הדוס וכבשו את השוק. עד ההגעה של חלונות, פתרונות תיב"ם תלת מימדיים מתקדמים הותאמו בעיקר למחשבי UNIX , קצת למקינטוש וכלום ל PC.  בסביבת המחשוב של UNIX, כמעט לכל יצרן מחשבים (סאן, סיליקון גרפיקס, דיגיטל, IBM, אינטגרף היו הבולטים בחבורה) הייתה מערכת הפעלה משלו. מחשבי היוניקס נקראו "תחנות עבודה" להבדיל ממחשבי ה PC (מחשב אישי) הזולים, פשוטים ונפוצים. יצרני התיב"ם נאלצו להתאים את התוכנה למספר גרסאת UNIX שונות. בגלל חוסר בסטנדרטים וספריות פיתוח, כל יצרן תוכנה יצר לעצמו ממשק משתמש שונה בסביבת יוניקס. נסו לחשוב על עבודה עם מחשב שבו כל תוכנה משתמשת בצירוף שונה של מקשים כדי לבצע פעולות בסיסיות כגון העתקה או שמירה, זה היה סיוט. בעוד מחשבי PC זולים הפכו להיות נפוצים בכל בית ובכל כיתה, נשמרה החומרה היקרה של מחשבי היוניקס רק לארגונים שיכלו להרשות לעצמם את ההשקעה האדירה ברכישת החומרה, התוכנות היקרות והכשרת כוח האדם לסביבה הפחות נוחה ומוכרת.
בשנת 93, החל ג'ון הרשטיק להניח את הייסודות לתוכנת סוליוורקס. ג'ון הימר על השילוב של מעבדי הפנטיום וחלונות כשילוב מנצח שיהווה את הפלטפורמה המתאימה לתיב"ם תלת מימדי. ההימורים לא היו זרים להרשטיק, בוגר MIT שעשה את הונו בהימורים בלאס ווגאס. תחת הנהגתו של הרשטיק, סולידוורקס נבנתה מהיום הראשון לסביבת חלונות בצורה שלא נראתה קודם לכן בתוכנות תיב"ם. הרעיון של ג'ון היה לייצר תוכנת תיב"ם שתתמיעה את החוקיות של הממשק בסביבת אופיס וכך תראה מוכרת מיד לכל משתמש וורד ואקסל. הנפיצות והנגישות של מחשבי PC הפכה אותם לבחירה קלה כפלטפורמה. ב 95 יצאה סולידוורקס לשוק והיתה התוכנה ה"סוליד פרמטרית" הראשונה לסביבת חלונות. אותם שנים ראשונות של מהפכה בעולם התיב"ם עם סולידוורקס, סוליד אדג' שהופיע קצת אחריה והאינוונוטר שכמעט ואחרה את הרכבת, היו גם השנים הרעות של Apple . המכירות ירדו, מערכת ההפעלה התישנה והתקשתה להתחרות. שיא השפל הגיעה ב 97 עת מקרוסופט, האויבת המושבעת בכבודה ובעצמה, הזרימה 150 מליון דולר לקופה המצומקת של אפל. בשנות התשעים, פיתוח מערכת תיב"ם חדשנית לפלטפורמת אפל נראה כצעד טפשי למדי.
על פניו, נראת כיום הבחירה במחשבי Apple כפלטפורמה לתיב"ם מכני כאידיאלית. החומרה במחשבי Apple בנויה עם דגש חזק להנדסה. חלקי CNC, פיזור חום ואוורור, מבנה מתכתי חזק, חומרים אקזותים בקיצור - טכנולוגיה שמהנדסי מכונות אוהבים. בגלל האורנטציה הגרפית, אפל שמיים דגש חזק על איכות המסכים והתצוגה הגרפית, מערכת ההפעלה של אפל חסכונית בזיכרון RAM בסדרי גודל לעומת חלונות - יתרון גדול בעת הרצת מערכות תיב"ם זוללות זיכרון, מערכת ההפעלה נחשבת ליציבה מאוד ובטוחה, קלה לאחזקה ונקייה מוירוסים. המערכת מגיעה עם יכולות גיבוי טובות והחלפת מחשב מתבצעת בקלילות ללא איבוד מידע או צורך בהתקנת כל תוכנות מחדש, היא לא סובלת מזליגת זיכרון ותוך שניות מרגע הדלקת המחשב היא זמינה לעבודה. סיבות אלו, כמו גם מערכת ההפעלה המבריקה, רכשו מספר רב של אוהדים בקרב משתמשי התיב"ם ולכן, השאלה "מתי תצא גרסת SolidWorks ל Apple ?" עולה כמעט בכל כנס של סולידוורקס. זה גם מסביר את הרחש שעבר בקהל עת חשף ג'ף ריי את מחשב ה IMac על הבמה. האם הגיעה הזמן? סולידוורקס על אפל, סוף סוף?  התשובה היא לא, לא ממש. מה שסולידוורקס עשו הוא להשתמש במחשב האפל כדי לתת
הצצה לדור הבא של המערכת שיצא מתי שהוא ...בעתיד. סולידוורקס דברו על מערכת בטכנולוגית "מחשוב ענן" שרצה על מספר פלטפורמות, כולל אפל. כלומר, לא ממש סולידוורקס למק. יותר סולידוורקס על ענן שרצה תחת Browser על מה שתרצו . התקינו מערכת הפעלה למיקרוגל בבית, והוא יריץ סולידוורקס בזמן שאתם מחממים פיתה.
המנהלים הבכירים בסולידוורקס נוהגים לספר שבבית יש להם מחשבי אפל. גם במשרדי החברה, במחלקת ה R&D מסתובבים המילה האחרונה מבית Apple אבל, גם עמדות של Wii , פלייסטישן ו XBox. לפני מספר שנים סיפר לנו ג'ון מקאלני, המנכ"ל הקודם של החברה, שהוא כל כך התלהב מהגרפיקה בדורות החדשים של פלטפורמות המשחקים, שהוא פיזר עמדות במחלקת הפיתוח והתעקש שהמפתחים ישחקו, יחושו את החוויה ויעבירו אותה הלאה לתוכנה שהם מפתחים. "יום אחד" הוא מספר, "הסתכלנו ימינה ושמאלה וגילינו שלא נשאר לנו ממי ללמוד. רצנו קדימה וכולם בתעשיה התחילו לחכות אותנו. כדי לקבל השראה ורעיונות חדשים, התחלנו להסתכל מה קורה בעולם של אפל ובתעשיית המשחקים וליבא רעיונות משם לעולם שלנו".
גם חברת סימנס פוזלת לכיוון ה MAC. החברה בחרה לא מזמן להשיק את תוכנת ה UG גם בגרסת OSX. לא מאמץ גדול בהתחשב בכך שהתוכנה קיימת מאז ומתמיד בגרסת UNIX (מערכת ההפעלה של אפל, ה Mac OSX, מבוססת על UNIX). ועדין,  ה NX על MAC רחוק מלהיות טבעי לסביבה הנ"ל או דומה לאיך שמערכות התיב"ם המודרניות רצות בסביבת חלונות וקשה להתיחס אליו כאל מערכת CAD ל MAC. עד כה, הצעד של סולידוורקס לכיוון משתמשי אפל היה הפיתוח של תוכנת הצפייה ה eDrawings  לסביבת ה Mac OSX (שנעשה עם מעורבות של חברת אפל עצמה) . פיתוח של גרסה מיוחדת של תוכנת התיב"ם שתרוץ באופן טבעי על  Mac OSX כנראה שלא יקרה לעולם. כששואלים את אנשי סולידוורקס על כך הם עונים תמיד את אותה התשובה - גודל השוק וכמות המהנדסים שהם משתמשי אפל לא מצדיק את העלויות בפיתוח מערכת יחודית (קצת הביצה והתרנגולת הייתי אומר).
למתעקשים להריץ מערכת תיב"ם שנכתבה לחלונות על החומרה של אפל פתוחות שתי אפשרויות. האחת היא פשוט להתקין חלונות על המחשב (בחוגים מסויימים זה נחשב לחילול הקודש ועלול להעיד על שפיותו של המתקין, יותר נכון, על חוסר שפיותו) ואז לאבד חלק מהייתרונות של המחשב, אבל להשאר עם העיצוב המרהיב או, להריץ את התוכנה בחלון של Windos בתוך ה Mac OSX (ראו לינק) ולשלם בביצועים עלובים.

על מנת שתחשב תוכנת CAD כל שהיא כתוכנה ל MAC , עליה להיות מפותחת מלכתחילה לסביבה זו, להתמעה בתוכה כמו כל תוכנה אחרת בסביבה זו ולא להראות כנטע זר.  שימו לב למראה של תוכנת  Firefox בגרסת ה MAC. התוכנה מיישרת קו עם סביבת ה MAC ונראת שונה לגמרי מסביבת החלונות.  אבל ההבדלים הם לא רק בממשק. תוכנות תיב"ם מודרניות בסביבת חלונות עושות שימוש במספר תכנונות המובנות בתוך מערכת ההפעלה. לדוגמא - OLE2 , היכולת להתמיעה חלק ממסמך בתוך מסמך של תוכנה אחרת ולקשר בינהן (למשל - מודל תלת מימדי בתוך וורד או טבלת אקסאל בתוך שרטוט). מתוכנה שנכתבה לסביבת ה MAC, אתה מצפה שתנצל את כל היכולות של מערכת ההפעלה ותביא איתה יתרונות בגלל תכנות יחודיות של המערכת.
אם נתעלם לרגע מסביבת ה"מחשוב ענן" הרי הסיכויים שנמצא בעתיד הקרוב תוכנות כדוגמת סולידוורקס או אינוונטור על מק, קרובים לאפס, והסיבות לכך הן:
  • יצרני התוכנה הקיימים לא רוצים את ה"כאב ראש " הכרוך בפיתוח ואחזוקה של פלטפורמה נוספת הרלוונטית כרגע לאחוז קטן מהמשתמשים.
  • הוצאות בפיתוח תוכנה תיב"ם חדשה כל כך גבוהות, שכל חברה חדשה שתנסה להתבסס רק על לקוחות MAC תתקשה לחיות. 
  • הדרישה לכרטיסי מסך יחודיים, עם תמיכת חומרה ב OPEN GL , כדי להריץ טוב CAD מכני פוסלת חלק גדול מליין המחשבים של Apple למשימה. בעוד שבסביבת ה PC , כל מה שנדרש הוא להחליף את כרטיס המסך לכרטיס מתאים יותר, Apple איננה מעודדת התערבות שכזו במחשביה.
  • מערכות התיב"ם המודרניות דורשות תמיכה ומקצועיות מצד המפיץ. זו אחת הסיבות שכדי שמערכת תיב"ם תימכר ותצליח, צריך שיהיה מאחוריה מפיץ אמין ומקצועי. רשת המפיצים הקיימת היום למערכות CAD מתמחה רובה בסביבת ה PC וזרה לסביבת ה MAC . להקים רשת חדשה שתתחרה במפיצים  הקיימים עם תוכנת תיב"ם חדשה זה כמעט בלתי אפשרי.  ב 20 השנים האחרונות זה קרה רק פעם אחת ואם חברת סולידוורקס לא הייתה קושרת עצמה לנסיקה של חלונות ב - 32 ביט , אני לא כל כך בטוח שהיא הייתה מצליחה.

גל רז